אדרא זוטא
הַאי אוּדְנָא קָרֵי בֵּיהּ שְׁמִיעָה. וּבִשְׁמִיעָה אִתְכְּלִילָן אִינּוּן מוֹחֵי. חָכְמָה אִתְכְּלִיל בֵּיהּ, דִּכְתִיב, (מלכים א ג׳:ט׳) וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁוֹמֵעַ. בִּינָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (שמואל א ג׳:י׳) דַּבֵּר כִּי שׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךָ. (מלכים ב י״ח:כ״ו) כִּי שׁוֹמְעִים אֲנָחְנוּ. (ובהני תליין כלא) דַּעַת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (משלי ד׳:י׳) שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי. (משלי ב׳:א׳) וּמִצְוֹתַי תִּצְפּוֹן אִתָּךְ. הָא כֹּלָּא תַּלְיָין בְּאוּדְנִין בְּהַאי אוּדְנָא תַּלְיָין צְלוֹתִין וּבָעוּתִין וּפְקִיחָא דְּעַיְינִין. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, (מלכים ב י״ט:ט״ז) הַטֵּה יְיָ' אָזְנְךָ וּשֲׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה. הָא כֹּלָּא בֵּיהּ תַּלְיָיא.